פסק-דין בתיק ת"ק 42046-09-11

בתאריך 11.12.07, בצומת הכניסה לקרית טבעון, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג    על ידו ובין רכב הנתבע 2, הנהוג על ידי עובדו, הוא הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והמבוטח על ידי   הנתבעת 3.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את גירסת הנתבעים בדבר אופן התרחש התאונה ודוחה את גירסת התובע.

הנתבע, מי שנהג ברכב הנתבע 2, משאית, העיד כי הגיע לצומת הכניסה לקרית טבעון מכיוון צומת אלונים, כשהינו מבקש לפנות ימינה לקרית טבעון ואכן כבר החל בפנייתו ימינה, כאשר התובע, שהגיע מאחוריו, פגע עם החלק הקדמי שלו בדופן האחורי ימני של המשאית.

עדותו של הנתבע מתאשרת בעדותו של הנתבע 2, שישב לצידו בעת התאונה ואשר העיד כי פנייתו של הנתבע נעשתה בקשת רחבה מעט, הואיל וענייננו במשאית, וכי התובע ניסה לעקוף את המשאית, מימינה, בניסיון להקדימה ופגע בה.

כאמור, גירסה זו מהימנה עליי לחלוטין והינה מתיישבת באופן מלא עם סימני הנזק ברכב התובע ובתנאי הדרך.

בכתב תביעתו, תיאר התובע את אופן התרחש התאונה, כאשר נכתב על ידו כי עצר את רכבו בתחילת הפניה ימינה, לפני מעבר חציה, והמשאית נעצרה משמאלו.

כשהולך הרגל חלף והתובע החל את נסיעתו, החלה אף המשאית בנסיעה, תוך האצה.

התובע בלם את מכוניתו, אך המשאית פגעה בדופן השמאלי קדמי שלו.

בעדותו בביהמ"ש, העיד התובע כי בפניה ימינה עצר את רכבו לפני מעבר החציה ואילו המשאית הגיעה מאחוריו ועצרה מאחוריו, כשהינה נמצאת מעט לשמאלו.

משחלף הולך הרגל, חידש התובע את נסיעתו קדימה, אך בשלב זה: "המשאית פרצה קדימה ושפשפה והתחככה בדופן השמאלית קדמית של מכוניתי" (עמ' 2 ש' 7-8 לפרוט').

בחקירתו הנגדית, כדי להסביר כיצד זה מתיישבת גירסתו על אופן אירוע התאונה עם העובדה כי לא נגרמו נזקים ברכבו, מחלקו האחורי של הרכב אל עבר חלקו הקדמי, מוסר התובע, לראשונה, כי נכנס למפרץ תחנת אוטובוסים המצוי בהמשך הדרך, טענה שלא עלתה כלל בעדותו הראשית.

זאת ועוד; התובע הביא מטעמו את בת זוגו שישבה לצידו בעת האירוע.

בעדותה הינה מוסרת כי התאונה התרחשה כאשר התובע היה בעצירה, לפני מעבר החציה ואילו משאית הנתבעים הגיעה משמאל ופגעה ברכב התובע, בצידו השמאלי.

כל זאת, כאשר רכב התובע נמצא, כאמור, בעצירה עדיין לפני מעבר החציה שבו חוצים באותו שלב הולכי רגל את הכביש.

עדותה זו עומדת בסתירה מוחלטת לדברי עדותו של התובע.

הנני לציין אף כי אירוע התאונה, באורח כפי שטוען לו התובע, אינו אפשרי, בהתחשב בנתוני הכביש, כפי שבאו בפני ביהמ"ש.

לא ייתכן כי המשאית תצליח לעבור משמאלו של רכב התובע, עם כל אורכה, ותפגע רק בפינה הקדמית שמאלית של מכוניתו, כאשר הכביש במקום הולך וצר.

אשר על כן, הנני קובעת כי לא הוכחה אחריותו של הנתבע להתרחשות התאונה ולא הוכחה חבותם של הנתבעים לפיצוי התובע בגין נזקיו.

הנני דוחה את התביעה כנגד כל הנתבעים.